<h1>ראב"ן סימן רי"ג</h1>
<h2>דף יט.</h2>
פי' גאון בשיפוי כובע יש למעלה מטבעת הגדולה כיסוי וככובע ואינו בשר אלא כעין סחוס תנוך אוזן והוא לבן ובו מועט בשר (בשיעור רוטב) מצד זה וכן מצד זה וקרוי בלישנא חיטי, והמה בתחילת שיפוי כובע של טבעת הגדולה וסופו סמוך למטה, ואם ישחוט משיפוי ולמטה ושייר בחיטי כלפי הראש כשירה, ואם שחט משיפוי ולמעלה אפילו כחוט השערה הויא הגרמה ופסולה. ולעניין מוגרמת הלכה כרב נחמן דאכשר משיפוי כובע ולמטה לצד הגוף כל היכי דשחט בין בטבעת אחת בין בב' טבעות כגון שיצא מטבעת לטבעת כקולמוס, ומדקאמר משיפוי כובע ולמטה ולא אמר מחודא דכובע ש"מ דבעינן שישתייר כל הכובע לצד הראש חודו ושפועו, [ו]גוף גרגרת כשר לשחיטה לצד הגוף, אבל אם שחיט ממקום התחלת שיפועו של צד הגוף ולמעלה לצד הראש שיחתוך כלל בכובע פסולה וזו הוא מוגרמת דפסולה. שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש כשירה. ושיעור שחיטת הוושט, למעלה כלפי הראש עד כדי תפיסת יד, ולמטה כלפי הגוף עד טפח בוושט סמוך לכרס הוי מקום שחיטה.
<h2>דף נד.</h2>
אמר רב שמוטה ושחוטה כשירה אי איפשר לשמוטה שתעשה שחוטה, ור' יוחנן אמר יביא בהמה אחרת ויקיף כלומר ישמוט הגרגרת וישחוט ונראה אם שמוטה הוי השמוטה, ובבהמה טריפה מיירי דאי לא היאך יטריף אותה בידים, או בהמה אחרת שמוטה אמר להביא. וא"ר נחמן לא שנו אלא שלא תפס בסימנין כששחט, אבל תפס אע"ג דשמוטין הוו שחוטין שהרי תופסן בידו ולא משמטי. השוחט מן הצדדין או מן העורף והחזיר הסימנין לשם ושחטן כשירה.
